שמי אריאל נפתלי, ממשפחת כהנים שעלתה לארץ מהונגריה. אני מתגורר בעיר מודיעין, ועובד כעורך דין.

​

בפעם הראשונה ערכתי פדיון הבן לבנו הבכור של אחד מחברי, ומאז זכיתי לערוך טקסי פדיון הבן שונים, מהם למדתי להתאים את נוסח הטקס לאופי ההורים, בהתאם לכללי ההלכה.

 

כך, היה עלי להתאים את נוסח הטקס במקרה של פדיון הבן לבכור בן 18, שהוריו, עולים חדשים, לא ידעו על המצווה, וכן לטקס פדיון הבן לבכור של אם יחידנית (להרחבה בעניין פדיון הבן לאם יחידנית, ראו כאן).
 
 
כיוון שנשאלתי לא פעם, מדוע שמך לא "כהן", אציין תחילה כי כל מסורת שמות המשפחה הינה בת כ-300 שנה בלבד. דהיינו, עד למאה ה-18 (לכל הפחות בארצות אירופה) לא היו לא "כהן" ולא "לוי", וכלל האנשים נקראו לפי שמם ושם אביהם – יעקב בן יצחק, ולעיתים דור נוסף כלפי מעלה – יעקב בן יצחק בן אברהם (אם, לדוגמא, היו שניים כאלה).

 

מציאות זו מוכרת לנו מן התלמוד (לדוגמה, בדין כתיבת שטר: משנה, בבא בתרא י, ו; תלמוד בבלי, בבא מציעא עז, ע"ב) וכן משמותיהם של גדולי ישראל, עד העת האחרונה, כרמב"ם (- רבי משה בן מימון, הנקרא על שם אביו - מימון, קודם ששם זה הפך לשם משפחה).

 

במאה ה-18, כאשר מדינות אירופה דרשו בחירת שמות משפחה מכלל האוכלוסיה (ראו לדוגמה בויקיפדיה, בערך שמות משפחה בעדות אשכנז), בחרו רבים מהכהנים לעצמם את שם המשפחה "כהן" ולעתים "כץ" (כהן צדק; למרות שמוכר לי גם כץ שאינו כהן).

​

לעומתם, בין יהודי הונגריה, ובכלל זה הכהנים, היו שבחרו לעצמם שם משפחה לפי שם אחד הסבים שכבר נפטר. מכאן שם משפחתי, נפתלי, וכך נפוצים היום גם שמות המשפחה אחרים של יוצאי הונגריה, דוגמת "מאיר", "מאייר" ואחרים.

​

אציין עוד, כי היו ששאלו אותי אם אני "כהן מיוחס". בטרם אשיב, אסביר תחילה את השאלה: הייחוס משמעו יכולת להצביע על שלשלת משפחתית מדור מסויים ואילך. כיום מצויים כהנים הטוענים לייחוס עד לאהרון הכהן או עד למשפחות אחד מבניו. למרבה הצער, אין כל ממש בייחוסים אלה.

 

דבר זה נקבע כבר ברמב"ם, הקובע כי כל הכהנים בזמן הזה הינם "בחזקת כהנים", היות שאין ביכולתם להצביע על ייחוס עד למשפחת כהנים מאחת ממשמרות הכהונה שעבדו בבית המקדש. אוסיף ואומר, כי לאור הדברים ברור שאין תועלת באלה שרכשו לעצמם 'מגילת יוחסין' שתייחס אותם רטרואקטיבית לכהן ידוע כלשהו.
 
בהתאם לנאמר בתורה, מצוות פדיון הבן נערכת בתמורה לחמישה שקלי כסף, ששיעורם הוא במאה גרם כסף טהור, לפי מחירו לצרכן (דהיינו, בתוספת מע"מ). על כן, אני מקנה להורי הבן הבכור את מטבעות פדיון הבן שברשותי בתמורה לערך זה.

​

לקחתי לי כעיקרון, לערוך את טקסי פדיון הבן בהם אני מוזמן באזור העיר מודיעין בתמורה לערך חמישה שקלי כסף בלבד. במקרה בו אני מוזמן לערוך את טקס פדיון הבן בכותל המערבי או בריחוק ממקום מגורי – אני נענה בשמחה, אך מבקש החזר סמלי עבור הוצאות הנסיעה.

​

באתר עשיתי שימוש בתמונת מטבעות פדיון הבן שברשותי, המונפקים על ידי החברה הישראלית למדליות ולמטבעות, העשויים (יחדיו) מ-105 גרם כסף טהור, ותודתי נתונה להם.

​

נשאלתי בעבר גם על טקס "זֶבֶד הבת" הנהוג בלידת בת. המדובר במנהג המשלב פסוקים וברכות לבת החדשה, וניתן לערוך אותו עם המשפחה או חברים, בכל מועד לאחר הלידה. לטובת המעוניינים, מצורף כאן נוסח זבד הבת בו השתמשנו בלידת בתנו.

​

אשמח להשיב על כל שאלה שיש לכם, ההורים המאושרים, באמצעות הפרטים המופיעים בעמוד צרו קשר.

​

אריאל

​